היסטוריה תרבות וזהות

לימוד ההיסטוריה העולמית והיהודית, תוך עמידה על מושגי היסוד בכל תרבות ותקופה, מהווה תשתית דרושה לכל ניסיון של פיתוח דפוסי תרבות ומשטר חדשים. הבנת תהליכי העומק החברתיים והפוליטיים, השוואה בין תרבויות, וניתוח הגורמים הגלויים והנסתרים הינם נכס חיוני למי שרוצים לא רק להיות חלק מהתהליך ההיסטורי אלא אף להטביע בו את חותמם כשותפים במעשה בראשית. 

חטיבה זו עוסקת במושגי יסוד בחקר היסטוריה ותרבות ומיועדת להעניק כלים למחקר היסטוריוסופי ותרבותי. התייחסות מיוחדת תנתן להבנת מושגי היסוד של התרבות במסורת היהודית.

 

צבא ובטחון

האיום המתמיד על מדינת ישראל מאז היווסדה, העמיד את סוגיית הביטחון בראש סדר היום הלאומי, וגרם לפיתוח תפישת בטחון וחשיבה צבאית התואמת את מצבה של ישראל. בלבול ערכים ותרבות ה'מזרח התיכון החדש' הביאה לשינויים מרחיקי לכת בחשיבה הצבאית בישראל: מושגי יסוד כמו הרתעה והכרעה בשטח האויב התחלפו במושגים הוכלה, הוגעה וכד'. הקוד האתי של צה"ל ושורת פסיקות של בג"ץ שינו את נוהלי הלחימה ואת מטרותיה. הפוליטיזציה של צה"ל צמחה למימדים נרחבים. מלחמת לבנון השניה היתה תוצאה קשה של תהליכים אלו. 

חטיבת "צבא ובטחון", עוסקת באיומים הרובצים לפתחה של ישראל, ברציונל הקיומי שלה, בתפישת הבטחון של ישראל, ביסודות הפעלת הכח ובנין הכח, בגורמים לשינויים שחלו בצה"ל בשנים האחרונות, ובבחינה בקורתית שלהם. 

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

תפיסת הבטחון של צה"ל

שאלות מוסריות בעת מלחמה

האתוס הצבאי במדינת ישראל

בין מילטריזם לשלום בהגות היהודית

צבא ופוליטיקה

 

עולם האסלאם

התגברות הטרור האסלאמי העולמי, שהגיע לשיאו בפיגועי ה-11 בספטמבר, קירב את האנושות למה שמכונה "התנגשות ציוויליזציות" של המערב הנוצרי-ליברלי באסלאם הרדיקלי. מדינת ישראל בעלת המשטר דמוקרטי-מערבי מוקפת במדינות אסלאמיות קיצוניות, ונתונה כיום במרכז אותה התנגשות עולמית. 

השתלטות החמאס על רצועת עזה, התעצמותו של החיזבאללה בלבנון, הברית הגלויה בין איראן לסוריה והתחזקות האיסלאם בטורקיה – הופכים את המזה"ת ואת המלחמה בין ישראל לשכנותיה לזירת מבחן האם וכיצד ניתן להתגבר על האיסלאם הפונדמנטליסטי.

חטיבת "עולם האיסלאם – תרבות, פוליטיקה וטרור" עוסקת ברקע הדתי וההיסטורי של האסלאם, בהתפתחות האיסלאם הראדיקלי ובצורת הפעילות המיוחדת של ארגוני הטרור הבינלאומיים. כמו כן יידונו דרכי ההתמודדות המצויים והרצויים של המערב וישראל מול תופעות אלו.

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

ההתפתחות הדתית של האלסאם

השלכות העקרונות הדתיים באלסאם על הסכסוך על ארץ ישראל

משקלו של הגורם הפונדמנטליסטי באסלאם

אסלאם קיצוני ואסלאם מתון

תמורות בעולם האסלאם במאה ה-20

האיסלאם, אירופה והמחיר הישראלי

אסלאם ויהדות – עוינות או שיתוף פעולה ?

 

יחסי ישראל ערב

מאז הקמתה של מדינת ישראל הצהירה הליגה הערבית בריש גלי על כוונתה להשמידה. החל מועידת קמפ-דיוויד, חל שינוי במערכת היחסים הדיפלומטית הרשמית. תהליך מדיני הביא לחתימתם של הסכמי שלום עם מצרים וירדן ועם 'הפלשתינים'. תהליך זה, שגובה באסטרטגיה של השמאל הישראלי שחתרה לחיזוק הקשר עם העולם הערבי ה'מתון' כמענה לאיום מן האסלאם הרדיקלי, הולך ומתברר ככשל אסטרטגי ובטחוני ממדרגה ראשונה.

חטיבה זו עוסק בהיסטוריית היחסים של מדינות ערב עם ישראל, בנוכחות הערבית בארץ, בשימוש הציני והפוליטי ב'פליטים', במלחמות ישראל ובדרך הרצויה לניהול משא ומתן עם העולם הערבי.

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

יסודות המו"מ עם העולם הערבי

בחינת הסכמי השלום של ישראל

ישראל במרחב של איום אזורי גלובלי

מעורבות ישראל בלבנון

היסטוריית הסכסוך הישראלי-ערבי

משמעויות המדינה הפלשתינית

עקרון שטחים תמורת שלום

כיצד מגדירים אומה והאם קיים עם פלשתיני

 

המערכת הבינלאומית

בשישים ושמונה שנות קיומה מעוררת ישראל עניין בינלאומי רב החורג מעבר לגודלה היחסי בשטח ובאוכלוסיה. לעיתים נדמה שאין לארה"ב, אירופה, והקורטט תחומי עיסוק מלבד המאחזים בגבעות השומרון  והצהרותיו של ראש ממשלה ישראלי... מצב זה מחייב חשיבה מיוחדת על יחסיה של ישראל עם מדינות העולם.

חטיבה זו עוסקת בהכרת הדיפלומטיה כמכשיר מדיני, ובסקירת המגמות המרכזיות בזירה הבינלאומית. מתוך כך יידונו מערכת יחסי החוץ של ישראל עם ארה"ב, אירופה, ואסיה, וייבחנו החלופות האסטרטגיות השונות העומדות בפני ישראל בזירה הבינלאומית.

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

המערכת הבינלאומית כגרום לקבלת החלטות מדיניות

לחץ אמריקאי מול ישראל

השפעת הלחץ הבינלאומי במלחמות ישראל

האינטרסים של ארה"ב ואירופה במזרח התיכון

השפעת הגלובליזציה על מדיניות החוץ

הדתות כגורם מדיני בעולם המודרני

עם לבדד ישכון או אור לגויים

בין ארץ ישראל לארץ כנען

 

אחדות ההיסטוריה היהודית

בחלק מזרמי המחשבה העכשוויים רווחת הנטייה לראות עמים ותרבויות כקליידוסקופים חולפים, את הלאומיות כהמצאה שזה מקרוב באה, ואת ההיסטוריה כמשחק-שינויים לאין-תכלית. במסגרת חשיבה זו גם ההיסטוריה של עם ישראל, מתפרקת לכתמי-תרבות שונים המופיעים באקראיות ובסדר בלתי-מחייב, והציונות מתוארת כתנועה בעלת תפישה מיושנת ומקובעת של לאומיות. 

חטיבה זו סוקרת תפיסות אלו, ומציגה תפיסה אלטרנטיבית של אחדות המופיעה בתוך הריבוי. תפיסה זו מכילה את הרב-צדדיוּת והשונוּת בהיסטוריה,  אך מכירה באחדות האורגנית של כל החלקים הללו, ומאפשרת הבנה והזדהות עם עם ישראל לדורותיו.

 

ארץ ישראל ומדינת ישראל

בעיות הזהות בפניהם ניצבת כיום מדינת ישראל, נעוצות במחלוקות המלוות את התנועה הציונית מראשיתה. מאבקים אידיאולוגים וסוציולוגיים על ההגמוניה ביישוב ובמדינה, התנאים הגיאוגרפיים ומשאבי הטבע, היחס לאוכלוסיה הערבית וההתמודדות כמדינת לאום צעירה מול עולם אנטישמי ומנוכר. 

חטיבה זו עוסקת בזרמים השונים בציונות, ובהתפתחותם בהיסטוריה הפוליטית והחברתית של מדינת ישראל. ייבחנו בה ההקשרים הגיאוגרפיים וההתיישבותיים בא"י מבחינה היסטורית-תנ"כית, ויידונו בעיות מן ההוה בהקשר לאומי כמו הבעלות על קרקעות הלאום נוכח ההשתלטות הערבית בנגב בגליל ובמשולש, ומעמדם החוקי של ערביי ישראל.

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

דפוסי השלטון בישראל

מהתנועה הציונית למדינת ישראל - יסודות הגות וחברה

מדינת ישראל כחברת מהגרים

מדינת ישראל בין דת ומדינה

הפוליטיקה של עיצוב התודעה בישראל

א"י: שטח, אקלים, משאבים וגיאופוליטיקה

היסטוריה יהודית ביש"ע

 

מערכת המשפט

ההשתלטות של ערכים ליברליים קיצוניים על מערכות המדינה כרוכה במעמד היתר שרכש לעצמו בית המשפט העליון ומערכת המשפט כמייצגים לא נבחרים של 'האדם הנאור'. קביעת נורמות שיפוטיות חדשות, אקטיביזם שיפוטי, ביטול חוקי הכנסת ומהפכה חוקתית הינם חלק מהשיח המשפטי והציבורי החדש שהשמאל הרדיקאלי החיל במערכת המשפטית. 

חטיבה זו עוסקת בבחינה בקורתית של ערכי היסוד לאורם מתפרשים החוק והפסיקה ובהשוואתם לתפישות שמרניות ולתפישות מן המשפט העברי, במשפט החוקתי בישראל ובמעמדו של בית המשפט העליון. תשומת לב מיוחדת תנתן למעמדה של ישראל מבחינת המשפט הבינלאומי ובמעמד המשפטי של חבלי יש"ע.

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

פילוסופיה של המשפט

תפיסת החוק והמשפט בישראל

מערכת המשפט - בין פורמליזם לערכים

מדינה במבחן בג"ץ - סוגיות מרכזיות

 

תקשורת ושיח ציבורי בישראל

על אף הגדרתה של ישראל כמדינה חופשית ודמוקרטית, סוד גלוי הוא שקבוצה חברתית בעלת אג'נדה מובהקת ומוצהרת שולטת ללא מצרים בצמתים הראשיות של מדינת ישראל, בתקשורת, בכלכלה, במשפט ובתרבות. מנגנוני הכוח במדינה קשורים זה בזה ובכל מערכת פועלים כוחות רשמיים ולא רשמיים המזינים אחד את השני. התוצאה החמורה ניכרת לעין בקשרים מסועפים של הון ושלטון ובמערכת משפטית ותקשורתית המגויסת לערכי השמאל.

חטיבה זו עוסקת במנגנוני הכוח השונים בישראל – בתיאור אופני עבודת התקשורת בישראל, ביחסי הגומלין שלה עם מערכות אחרות, בהשפעה הפוסט-ציונית על הספרות והתרבות בישראל, ולהשפעות של כל אלו על עיצוב דעת הקהל בחברה הישראלית.

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו: 

מפת התקשורת בישראל

ההדרה בספרות ובתרבות הישראלית

השפעת תקשרות ההמונים על המנהיגות הציבורית

 

כלכלה וחברה

הכלכלה הייתה ועודנה ציר מרכזי עליו סובבת כל חברה ומדינה. המצב הכלכלי היה הגורם הגלוי והנסתר לשינויים חברתיים פוליטיים ומדיניים. ברור איפא, כי תחום זה נושק ומזין על תחומי החברה, המדיניות והתרבות בכל מדינה וכמובן בישראל.

חטיבה זו עוסקת בתיאוריות ומודלים שונים לניהול כלכלה לאומית וצמיחתו של משק לאומי. ייבחנו בה תפיסות כלכליות-חברתיות שונות לגבי המשק הישראלי ויידון הקשר בין מדיניות לכלכלה וההשלכות של התהליכים המדיניים על כלכלת ישראל.

 בין הנושאים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

קפיטליזם או מדינת רווחה במחשבה היהודית

כלכלת ישראל - מסוציאליזם להפרטה

ישראל וכלכלת העולם

מוקדי הכח הכלכליים והשפעתם החברתית

 

פיתוח כשרי מנהיגות

פיתוח מנהיגות דורש לא רק ידע מעמיק של נושאים תאורטיים, כי אם  גם הקניית כלים מעשיים. על כן, במקביל ללימוד התיאורטי, מושם במכללה דגש על פיתוח מיומנויות וכישורים אישיים של התלמידים. במהלך הלימודים, עוברים התלמידים סדנאות בתורת הנאום, תקשורת בין אישית, פרזנטציה, כתיבת מאמרים ונאומים, ניהול משא ומתן, דיבייט, קבלת החלטות במצבי לחץ, תכנון אסטרטגי, מנהיגות והובלת צוות. בנוסף, נערכים מספר סיורים לימודיים שמטרתם להכיר מקרוב את הנושאים הנלמדים ולתרום לגיבוש החברתי של הקבוצה הלומדת.

בין הקורסים הנלמדים במסגרת חטיבה זו:

קורס ברטוריקה ונאום

סדנת כתיבה פובליצסיטית

סדנת חשיבה אסטרטגית